תוכנית "אתגר" - לתלמידי י"ב יום אתגר - לטרון ערב הורים בנושא גיוס לצה"ל משובים
תכנית "טופ" - לתלמידי י"א "פק"ל" - יעוץ אישי פרטני למתגייס הרצאה משפטית הכנה מנטלית לצה"ל - רציונאל
 

 

 

 

 

 

הכנה לצה"ל

הכנה מנטלית לצה"ל - רציונאל

השינוי בין עולם הלימודים לבין עולם הצבא הוא ללא ספק מעבר חיים משמעותי, שלהצלחה או לכישלון בו יש השלכות מרחיקות לכת. המעבר של בני ה-18 אל הצבא כיום, הוא קשה ומורכב יותר ממה שהיה בעבר. הפער בין הנורמות של העולם האזרחי וערכיו, לבין הנורמות והערכים של הארגון הצבאי הוא גדול כיום הרבה יותר מן הפער שהיה קיים לפני דור או שניים, ולכן קשיי ההסתגלות חריפים יותר.

במקרים של מעברי חיים משמעותיים, יש היגיון בקיום פעילויות הכנה; מחירן הוא זניח בהשוואה למחיר הכישלון במציאות, בהיעדר הכנה כזו.

הכנה לצה"ל היא נושא רחב מאד, הכולל, בין השאר, רכישת מידע, פיתוח ערכים, הכנה פיסית,גדנ"ע ועוד.

תכנית "אתגר" עוסקת בנושא המורכב והקריטי ביותר – ההכנה הנפשית-מנטלית, ושמה דגש על מוקדי קושי ולחץ אופייניים לשלבי השירות הראשונים: מפגש עם סביבה ארגונית טוטאלית, שאינה מניחה לחבריה פרטיות ושוללת מהם חרויות בסיסיות; עמידה מול סמכות נוקשה העושה שימוש באמצעי אכיפה חמורים; התמודדות עם לחץ קבוצתי; דרישה לביצוע מושלם תחת לחץ זמן ועומס משימות. ההכנה המנטלית מתארת למתגייסים לעתיד את המציאות אותה יפגשו, מנסה לבאר אותה ולהעניק לה משמעות, ומתארת דרכי התמודדות אפשריות, תוך הקניית תחושת העצמה ואמונה ביכולתם של המתגייסים לצלוח את המכשולים.

מה מייחד את הגישה שלנו?
העוסקים בהכנה לצה"ל באים בדרך כלל מזווית ראייה ספציפית וצרה. הם יכולים להיות, למשל, אנשי צבא שמתמחים בהיכרות טובה עם צה"ל, או אנשי חינוך שמתמחים בעבודה עם מתבגרים. אנחנו מציעים גישה אינטגרטיבית, שנוגעת בפנים רבים של תחום ההכנה לצה"ל. אנו מטפלים/מתייחסים/נוגעים גם בפרט, גם בצה"ל וגם בחיבור ביניהם. אנו פונים אל השכל - לדעת ולהבין מהו הארגון הצבאי, מהן דרישותיו, על אילו ערכים הוא מושתת, ובמקביל, חלק מן הפעילות שלנו פונה אל הצד הרגשי/חווייתי, ומבוססת על התנסות (צפייה מודרכת בקטעי סרטים, סימולציות).
ועוד: הכָנות מכוונות, לעיתים קרובות, אל פלח אוכלוסייה צר: הכנה פיזית לבנים המעוניינים לשרת ביחידות מובחרות, או החדרת מוטיבציה בצעירים משולי החברה השוקלים השתמטות.

תכנית "אתגר" פונה לכלל האוכלוסייה: בנים ובנות, קרביים ואלה המשרתים קרוב לבית, ילידי הארץ ועולים חדשים.

הרעיון המרכזי של התכנית הוא מסע בזמן לאורך חודשי השירות הראשונים, הנערך באמצעות הרצאות, קטעי סרטים, סימולציות ודיונים, ויוצר שיתוף והתנסות בחוויות המרכזיות והמעצבות של הטירונות וקורס ההכשרה שבעקבותיו. המסע מציג את הצמתים הקריטיים בתקופת השירות
הראשונית, יוצר אצל התלמידים לחץ בינוני, הגורר אפקט של חיסון נפשי, בהגיעם להתמודד עם הדברים בפועל. התכנית משנה את ההערכה הקוגניטיבית של המשתתפים לגבי מצבי הלחץ והקושי המרכזיים הנלווים לשירות בצה"ל, כך שייתפסו כפחות מאיימים ויותר מאתגרים, ומגבירה אצל המשתתפים את האמונה ביכולתם להתמודד בהצלחה עם הבאות.

תפוקות ההכנה, בשיטת "אתגר", הן:

  • הבנה טובה יותר של המערכת הצבאית – מדוע צה"ל פועל ונוהג כפי שהוא עושה, ומה ההיגיון שמנחה אותו.
  • הכרת מוקדי קושי שכיחים המתעוררים במהלך תקופת השירות הראשונית.
  • התנסות בסימולציות במדגם של אירועים אליהם נקלעים חייל וחיילת בשירותם הצבאי והכרת דרכי התמודדות אפקטיביות.
  • תרגום של חרדות (דיפוזיות, לא ממוקדות) לחששות קונקרטיים (דע ממה אתה נרתע, וחשוֹב כיצד להתמודד מול זה).
  • זיהוי משאבים פנימיים וחיצוניים (חברים, משפחה, מפקדים) שמסייעים בהתמודדות עם קושי. ¬ כיוון כללי לתחילת השירות: צרור עצות וטיפים של "עשה" ו "אל תעשה".

האם פעולות של הכנה לקראת צבא מסייעות לצעירים המתגייסים?
מחקרים מצביעים על כך שהכנה יכולה לתרום באופן משמעותי, גם לביצוע יעיל וגם לתפקוד טוב יותר במצבי לחץ (דוגמת השירות הצבאי). אולם כדי שההכנה תשיג את מטרותיה עליה לעמוד במספר תנאים:

  1. היא צריכה להיתפס כרלבנטית – ולכן אנו פוגשים את התלמידים בכיתה י"ב, כאשר הגיוס לצה"ל עומד על הפרק, ולא לפני כן.
  2. המידע שניתן צריך להיות ריאלי, מדויק ואמין. ציור תמונה ורודה וחד-צדדית, המשרטטת רק את מעלות השירות בצה"ל מבלי להתייחס לקשיים הצפויים - לא זו בלבד שאינה מביאה תועלת, אלא שהיא פותחת פתח למשבר שאליו ייקלע מי שידמה בנפשו תמונת עולם אידילית.
  3. על פעולת ההכנה להצביע על דרכי התמודדות עם העולם החדש והמבלבל שעמו נפגשים בני השמונה-עשרה, ולא להסתפק בתיאור הקשיים בלבד. חשוב שהמתגייסים יידעו מה ניצב בפניהם, ובמקביל, ידעו מה לעשות כדי לעבור את המכשולים.
  4. חשיפה מוקדמת לאירועים שיש בהם קושי, מפחיתה לחצים, בכך שהיא מקנה ניסיון, ומפגינה בפני המתכונן, באופן בלתי אמצעי, את מה שלקראתו מכינים אותו.

פרקי התכנית

  1. ההיגיון מאחורי השיגעון - תיאור ציורי של חיי הצבא, עם הבלבול שמלווה את המעבר מארץ האזרחות לארץ הצבא. הצגת תופעות נפוצות (הצבת דרישה לעמוד בזמנים לא ריאליים, עונש קולקטיבי, דיסטאנס, אחידות וסטנדרטיזציה נעדרת פשרות וכו') והבנת המטרות וההיגיון שביסודן.
  2. נקודת הראות של המתגייס – כיצד מתבטא השינוי בחייו של החייל הטרי (חוסר פרטיות, צמצום דרסטי של חופש הבחירה, רגרסיה לשלב הילדות, עומס ועייפות, וכו'). מה מקשה על הסתגלות ומה מקל עליה, עיצוב גישה כללית כלפי השירות ושיקולי קבלת החלטות בעת בחירת תפקיד.
  3. מקורות קושי שכיחים של מתגייסים – בנים: קבלת סמכות מוחלטת, ציות למפקדת-בת, נורמות מצ'ואיסטיות שאינן נותנות לגיטימציה להפגנת חולשה. בנות: אי הנוחות הכרוכה בחיי הצבא, חוסר שוויוניות של בנות בתוך ארגון גברי, תחושת הנחיתות של מי שייכת לקבוצת מיעוט, הטרדה מינית.
  4. התמודדות אפקטיבית והעצמה – מה לעשות מול הקשיים והלחצים שתוארו בפרקים הקודמים (כשמפקד מרים עליך קול, כשאתה נבחר ל"קורבן" שדרכו מנסים להעביר מסר, וכו'); כיצד נראה השירות הצבאי כשהמתגייס מתאקלם והופך לחייל מן המניין – התחושות החיוביות של השירות (גאווה, סיפוק, שייכות, תחושת תרומה) והבחירה של כל מתגייס להחליט האם הוא מפרש את מה שקורה לו כעול מעיק, או כאתגר.

שיטה
תכנית "אתגר" יכולה להתבצע במספר מודולות, השונות זו מזו במשך הזמן, במספר המנחים וברמת ההעמקה. התכנית המבוקשת ביותר היא תכנית חד-יומית, ובה עוברים תלמידי הי"ב ביום מרוכז (כשש שעות) מסע ל"ארץ הצבא" ובעקבותיו, עיבוד רגשי וקוגניטיבי של התהליך. היום מחולק לארבעה חלקים: החלק הראשון ("ההיגיון מאחורי השיגעון") והאחרון ("התמודדות אפקטיבית והעצמה") מועברים לכלל המשתתפים במליאה, החלקים השני והשלישי מועברים בנפרד לבנים ולבנות, בקבוצות שגודלן ייקבע על ידי בית הספר (בהתאם למספר המנחים). התכנית כוללת צפייה מודרכת בקטעי סרטים, סימולציות של תופעות צבאיות אופייניות, קטעי הרצאה ודיונים פתוחים.

הרקע התיאורטי בבסיס התכנית
תכנית "אתגר" מועברת לתלמידים "בגובה העיניים", ללא ציטוטי מחקרים, וללא אזכורים של תיאוריות מורכבות, אבל, הרציונאל של התוכנית נשען כמובן על יסוד תיאורטי מוצק.

להלן תמצית של התיאוריות המרכזיות עליהן מבוססת תכנית "אתגר":

  1. ציפיות ריאליות (ואנוס) היכולת להתמודד עם קשיים תלויה במידה רבה בציפיות הראשוניות שיש לנו. ציפיות שאינן מציאותיות מעכבות הסתגלות תקינה, ולפיכך, כדי להקל על ההסתגלות, יש לעצב ציפיות אתגריות, כאלו שניתן לממשן. (דוגמא מתחום הצבא: מה הסיכוי להתקבל לקומנדו הימי, או לגלי צה"ל? מה הסיכוי לעזוב יחידה ותפקיד לאחר שכבר נקבע השיבוץ?)
  2. תפיסות לא רציונאליות (אליס) אדם מחזיק בשורה של אמונות ותפיסות חסרות בסיס, שהוחדרו לו בילדותו, המונעות ממנו לחוש טוב עם עצמו ומגדילות לחצים (למשל: "כולם צריכים לאהוב אותי", או "אם אני נכשל זה אסון גדול"). חשיפת דפוסי החשיב הללו ושינויים, מעניקה כוח להתמודדות יעילה (דוגמא מתחום הצבא: שינוי האמונה: מ"יתנו לי תפקיד לפי מה שאני רוצה והולם את נטיותיי" ל"יתנו לי תפקיד קודם כל על פי צרכי הצבא".
  3. חיסון מפני לחצים (מייכנבאום) עפ"י רעיון שקיים בתחום הרפואה, חשיפה מוקדמת לגירוי בעוצמה שתגרום להתגוננות, אך לא תמוטט את אמצעי ההגנה, תביא לחיסון מפני לחצים. ראשית, נותנים לפרט מערכת מושגית בפני מה הוא ניצב. אח"כ מקנים לו יכולת ומיומנות (כמו איך ומהיכן לאסוף מידע, או אל מי ניתן לפנות לעזרה), ולבסוף, יוצרים הדמיה של מצב האיום תוך תרגול המושגים ודרכי ההתמודדות שנרכשו.
  4. הבנת החוקיות (ברזניץ) כדי שתהיה הסתגלות אפקטיבית, חייבת להיות בה חוקיות: אם הסביבה מקרית או אנרכית, אין אל מה להסתגל. החוקיות, קרי: היכולת לפענח את הסדר הקיים ולנחש את העתיד להתרחש, צריכה להיות מותנית בהתנהגותו של האדם ("אם אנהג בדרך מסוימת, יקרה כך וכך"). (בתחום ההכנה לצבא: זו החשיבות בהסבר ההיגיון שמאחורי התופעות השונות בעולם הצבאי).
  5. למידה מתווכת (פוירשטיין) חלק מן הלמידה שלנו מתרחש באמצעות התנסות ישירה, וחלק אחר, באמצעות למידה מתווכת, כאשר בין הלומד לבין העולם מתייצבת דמות בעלת ידע, ניסיון, כוונות ויכולת הדרכה, שמתווכת לו את העולם והופכת אותו למובן ובעל משמעות. אדם שנחשף להתנסות ישירה אינו תמיד מוכן ובשל לקלוט אותה – הוא עלול להחמיץ את האירועים או את משמעותם. התיווך הוא לא רק העברת ידע, אלא גם הענקת משמעות ומתן כלים להתבוננות. (בתחום ההכנה לצה"ל: בצפייה המודרכת בסרטים, אנו עמלים להקנות לאירועים את הפרשנות הנכונה. מדוע המפקדת נטפלה דווקא לחיילת הזו? מה עשה החייל בסרט כדי ש"ירדו" ממנו? וכו'.)
  6. הרחבת רפרטואר דרכי ההתמודדות (לזארוס) ככל שהרפרטואר של דרכי ההתמודדות של הפרט מגוון יותר, כך עולה יעילות התמודדותו עם לחצים. מכיוון שהחוקיות של המצב משתנה לעיתים, וקורה שאדם צריך להתמודד עם זעזועים, אדם צריך לגלות גמישות – לשנות את אסטרטגיית ההתמודדות שלו בתגובה למצבים משתנים. החוקר מציין התמודדות ממוקדת רגש לעומת התמודדות ממוקדת בעיה, כשבכל אחת מהן יש מגוון אפשרויות (בתחום ההכנה לצה"ל: איך לבצע ניתוח לוגי, מדוע הדברים קרו, כיצד לתכנן צעדי פעולה, מהן החלופות, מה מלחיץ אותי, מה מרגיע אותי... ועוד.)
  7. חוסן נפשי – קובאסה שלושה מקורות לבניית יכולת התפקוד מול קשיים: מחויבות (הנטייה של הפרט לערב את עצמו בכל מרחב החיים כיצור חברתי, ולא לשבת פסיבי מן הצד); שליטה (האמונה שביכולתנו להשפיע על מהלך האירועים, לנתב אותם בכיוון הרצוי, ולא לחכות שמישהו אחר או הגורל יקבעו את הדברים), ואתגר (האמונה שמצב חדש ושינוי הם הזדמנות לצמיחה ויש בהם חיוב רב). חוסן נפשי מהווה משאב אישיותי חיובי, המסייע להתמודדות עם לחץ. בעלי חוסן גבוה מכוונים עצמם לדרכי פעולה חדשות, מתמודדים באופן אקטיבי ואופטימי, עושים שימוש יעיל בתמיכה החברתית שהם מקבלים ואינם רואים באירועי לחץ איום על רווחתם.בנוסף על האמור לעייל אנו מסתמכים על ניתוחים והערכות של יחסי צבא-חברה (עבודות של מחלקת ההתנהגות בצה"ל), תיאורית הקונפליקט התפקודי (כץ וקאהן), גישות לפתרון בעיות (דז'ורילה ואברמסון), מחקר על קשיים נפוצים של טירונים בצה"ל (דברת), מחקרי הסתגלות לצה"ל (ישראלאשוילי), התמודדות עם משברים (מרי), שינויים במערכות ערכים (אינגלהארט), תיאוריות על הגירה ועל הבדלים בין-תרבותיים; ופרסומים של פרויקט צבא-חברה (נשים בצה"ל, כבוד האדם בצה"ל) בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.