מאמרים  (חזרה לדף קודם)

תוכנית לפיתוח מנהיגות מחוללת אחריות

רקע ורציונל

 

המושג מנהיגות מחוללת אחריות מבטא מגמה התפתחותית  בתיאוריות מנהיגות הקשורות לעליה במורכבות הארגונית והסביבתית, וכן עליה במודעות ובצורך של המנהיגות לקחת אחריות, הן על כלל הגורמים בתוך הארגון, והן על גורמים שהם מעבר לטובת הארגון המיידית , שיקולים הקשורים לסוגיות כלכליות, חברתיות, אקולוגיות ולאומיות. בעבר ארגונים היו לרוב בעלי מבנה היררכי ובהם תפקיד המנהיג היה ברור – השפעה וסמכות באו יחד עם המיקום והסטטוס הארגוני, גבולות קבלת ההחלטות היו ברורים והארגונים עצמם פעלו במערכת יציבה, ומסודרת יחסית. כיום התמונה שונה, ארגונים מוצאים עצמם תלויים במערכות גדולות ומורכבות יותר, דבר המחייב אותם לנהל מערכת יחסים עם גורמים שונים כדי לקדם מטרות משותפות. בתוך הארגון השתנו יחסי הסמכות והכוח באופן דרמטי. התלות של העובדים במנהלים הצטמצמה והיכולת של מנהלים לשלוט במשימות ובאנשים עד הפרטים הקטנים הינה בלתי אפשרית. אם בעבר הקרוב, דובר לא רק על היכולת של המנהיגות להניע את  עובדיהם לביצוע המשימות  המשותפות , אלא בעיקר על יכולתם להעצימם כדי שיבצעו אותם מעל ומעבר לצפיות שלהם מעצמם, כיום  מושם דגש נוסף על יכולתה ליצור תחתיה מנהיגות מחוללת אחריות בקרב כלל המנהלים והעובדים באירגון.

 

 מכאן שעל פי גישת המנהיגות מחוללת האחראית,  תפקידה העיקרי של המנהיגות היא ליצור תחושת שותפות במטרה ובדרך בכל רמות הארגון, ולסייע בבניית רשתות המבוססות על  שותפות מתמשכת, או שותפות אד-הוק, לביצוע משימות משותפות לממשקים רלוונטיים, בתוך ומחוץ לארגון. בהתאם לגישה זו, יש יותר שותפים לתהליך המנהיגות (בבית הספר, למשל, תלמידים, הורים ומורים מפגינים מנהיגות, ולא רק מנהלים בעמדות ניהול), ומתבצעת העברה של תפקיד המנהיג בהתאם למצב, למשימה, ולניסיון, מבלי להפוך אותו למשהו יחודי שרק ההנהלה עסוקה בו.

 

בסיכומו של דבר, תפקידה העיקרי של המנהיגות מחוללת האחריות  הינה ליצור אחריותיות (accountability) בארגון, המבוססת על הרצון ויכולת הבחירה של כל פרט בארגון, הן להנהיג ולהוביל תהליכי שינוי, והן להיות שותף להם, בהתאם ליכולותיו וכישוריו.

 

העקרונות העיקריים של גישה זו:

  1. מנהיגות אינה רק תהליך השפעה "למעלה - למטה" (top – down), אלא גם תהליך השפעה הדדי של יותר ויותר אנשים בארגון.
  2. מנהיגות מתפתחת מיחסי גומלין של פרטים שונים בקבוצות משימה, חלקן מבוססות על התארגנות עצמית, שבה  יכולת חיונית וידע מפוזרים בין הרבה אנשים.
  3. אנשים לוקחים מנהיגות ולא מקבלים אותה, כפועל יוצא של תרבות ארגונית המעודדת והמאפשרת לקיחת מנהיגות ואחריות של כלל החברים בארגון.

 

  1. המנהיגות הינה תלויית הקשר ומצב, המאפשרים לאנשים "הנכונים" להוביל במקומות "הנכונים".
  2. קיימת מחויבות של כל הפרטים וקבוצות העניין בארגון  למטרות ולאמצעים המשרתים את כולם והמחייבים את כולם, ובראשם -  את המנהיגות.

 

המנהיגות מחוללת האחריות כוללת שלושה מרכיבים:

  1. מנהיגות אישית

א.      הרצון והמוטיבציה לחולל השפעה ושינוי, בתוך ומחוץ לארגון, באמצעות חזון אישי.

ב.      הידע והמיומנויות כיצד לחולל את השינוי.

ג.        האמונה במסוגלות האישית לחולל את השינוי ולממש את החזון. 

  1. מנהיגות בינאישית

א.      היכולת לתקשור החזון והדרך לישומו למונהגים.

ב.      יצירת זיקה  רגשית והזדהות של המונהגים עם המנהיג, כדי להביאם לביצועים שהם מעל ומעבר לציפיותיהם מעצמם.

ג.        הפיכת המונהגים למנהיגים בעלי אחריות ומחויבות ליצירת השפעה ושינוי באופן בלתי תלוי במנהיג.

ד.      ביצוע צעדים פרקטיים לישום החזון, תוך הגעה לתוצאות כבר בטווח הקצר.

  1. מנהיגות שותפותית

א.      זיהוי הממשקים הרלוונטיים, בתוך ומחוץ לארגון, האחראים להשגת המטרות המשותפות.

ב.      יצירת חזון משותף לכל קבוצת העניין, תוך מתן מענה לצרכים היחודיים של כל קבוצה.

ג.        בניית שותפות win-win -  כולם מחויבים וכולם מרוויחים.

ד.      יצירה וניהול של  מנגנוני השותפות.

 

 

 

תיאור סכמטי של המנהיגות מחוללת האחריות

 

 

פיתוח מנהיגות מחוללת אחריות לנוער ולצעירים

 

בני הנוער בישראל  - במשפחה בבתיה"ס ובמקומות הבילוי, מביאים לידי ביטוי רבות מהתופעות המיוחסות באופן כללי לבני הנוער בעידן הנוכחי – אובדן תכלית, משמעות ואתגרים חברתיים ולאומיים, התפרקות מערכים קולקטיביים, פריקת עול ומשמעת כלפי דמויות סמכות מקובלים ונטיה לחיפוש משמעות וזהות אישית בהתנהגויות קצה כמו: צריכת סמים ואלכוהול, ביטויי אלימות ולקיחת סיכונים אישיים.

 

למעשה, ניתן לפרש תופעות אלה כתולדה של פער הולך וגדל בין דפוסי הניהול וההתנהלות של המוסדות השונים: המדינה, בתי הספר, המשפחה וכו', המתאימים למאפייני ולתפיסת העבר, לבין הצרכים והערכים המתפתחים של בני הנוער בעידן הנוכחי. בני הנוער במדינת ישראל נושאים ערכים חברתיים ולאומיים הרבה מעבר למה שאנו מייחסים להם. גם הרצון והיכולת שלהם  לקחת  מנהיגות ואחריות על נושאים אלה איננה פחותה, ואף רבה יותר מעבר. ניתן לראות זאת בהתגייסותם למען נושאים רבים בתחומי החברה, הרווחה ואיכות הסביבה בכל מקום המשכיל לרתום אותם ולאפשר להם ביטוי בתחומים אלה. אולי הביטוי המשמעותי ביותר לכך הינו השירות בצבא. בבתי הספר מביעים לא פעם המורים פליאה על כך שתלמידים פורעי כל חוק ומשמעת, הופכים תוך מספר חודשים למפקדים האחראים לחיי ולרווחת עשרות חיילים תחת פיקודם.

 

מכאן שבעידן שבו קיימת ירידה משמעותית של הסמכות הפורמלית, מחד, וצורך הולך וגדל, מאידך, ליצור שותפויות ומנהיגויות רבות וגמישות לקידום יעדים ואינטרסים משותפים לכל רמות ההיררכיה הגישה המוסדית הנוכחית מדכאת מגמה זו. לכן, יהיה זה טבעי לצפות שבני הנוער ידחפו לביצוע התנהגויות אנטי ממסדיות, אשר מצידן מגבירות את מעגל הקסמים, הגורם למוסדות אלה לנקוט מדיניות של   "נבואה המגשימה את עצמה", לפיה אין לסמוך על הנוער.

 

ישומה של גישת המנהיגות מחוללת אחריות בקרב בני הנוער והצעירים, יצור אצלם תחושת שותפות ואחריות אמיתית, כדי להניעם לקחת מנהיגות, הובלה וקידום נושאים חברתיים ולאומיים במדינת ישראל.

 

התוכנית לפיתוח מנהיגות מחוללת אחריות לנוער ולצעירים

לקיחת המנהיגות והאחריות החברתית של בני הנוער וצעירים בישראל תלויה בקיומם של שני תנאים:

  1. תוכנית לפיתוח מנהיגות המבוססת על תפיסה ועקרונות המנהיגות האחראית.
  2. יצירת תרבות ומנגנונים ארגוניים מתאימים, המאפשרים יצירה וקיומה של מנהיגות מחוללת אחריות.

 

עיקרי התוכנית לפיתוח מנהיגות מחוללת אחריות לנוער וצעירים

  1. הצגת "ארבעה עקרונות ההצלחה" של מדינות וארגונים מובילים.
  2. מהותה של המנהיגות והאחריות החברתית.
  3. פיתוח  זהות מנהיגותית אישית, המבוססת על הלימה בין מוטיבציה אישית וערכים חברתיים.
  4. פיתוח ותקשור החזון החברתי האישי .

 

  1. יצירת שינוי תודעתי והתנהגותי באמצעות פתרונות יצירתיים וחדשניים.
  2. פיתוח יכולת העצמה ובניית מנהיגות אישית בקרב המונהגים.
  3. יצירה והנהגה של שותפויות עם ממשקים רלוונטיים, למימוש החזון החברתי.
  4. למידת מודל "היעדים המאתגרים" לישום החזון החברתי.
  5. ליווי הישום וההטמעה של החזון החברתי.

 

עיקרי העקרונות ליצירת תרבות  ומנגנונים ארגונים המאפשרים פיתוחה של מנהיגות מחוללת אחריות.

1.       יצירת שותפות עם בני נוער בעיצוב החזון החברתי המשותף והאמצעים לישומו.

2.       יצירת צוותי משימה בהובלת בני הנוער, ובהשתתפות  נציגי קבוצות העניין הרלוונטיות, מבוגרים ובני הנוער, לביצוע וישום היעדים המאתגרים המשותפים.

3.       יצירת הסכמות על המחויבויות ההדדיות של כל קבוצת העניין, לביצוע וישום "היעדים המאתגרים" (אמנת win-win).

4.       בניית מנגנוני ניהול ויישום משותפים לקבוצות העניין (צוות היגוי, צוות מנהל, צוות אמנת     win-win).

5.       הרווח של קבוצות העניין מהתהליך גדול  מהמחיר הנדרש לישומו.

6.       המנהיגות נותנת דוגמא אישית, הן בחלוקה  הוגנת של הרווחים לכולם, והן בעמידה במחויבויות שלקחה על עצמה.